26/1/2021
באוגוסט 1994, במטרה לקדם את תפוצתה של חוברת בשם "מריחואנה – תרופת הפלא של המאה ה 21" שכתבתי, גלגלתי והדלקתי ג'וינט בפעם הראשונה בתכנית טלויזיה ששודרה בליל שישי, בפריים טיים של ערוץ 2.
עשיתי זאת כדי להמחיש את העובדה שבניגוד למה שנהוג היה להאמין בזמנו, עישון קנאביס לא יגרום לי להפוך לנרקומן: הנה, תראו, אני מעשן מול המצלמה ואני אדם נורמטיבי. יתר על כן, טענתי, הקנאביס הוא צמח מרפא שיכול להקל במגוון מצבים רפואיים!
לחלק הגדול של הציבור הטיעונים שלי נשמעו הזויים:
"הרי ידוע שכל הנרקומנים התחילו עם חשיש", טענו מתנגדי ואכן לא היה קשה להם למצוא נרקומנים לשעבר שיעידו, מול המצלמה, שהם "התחילו עם חשיש".
לחלק הקטן של הציבור, 13% לפי סקרים שפורסמו בזמנו (13% מהציבור תמך אז בלגליזציה של הקנאביס!) הדברים שאמרתי נשמעו הגיוניים:
"סוף סוף מישהו מעז להגיד את זה בקול רם!" אמרו לי רבים טפחו על כתפי.
חמש שנים מאוחר יותר (1999) נענתי לקריאתו של חברי בועז וכטל ויחד עם גבי לוי ורפיק, הקמנו את מפלגת עלה ירוק שהצליחה, בין היתר הודות לפרובוקציות המתוכננות שיזמנו מידי פעם, להביא את המודעות לקנאביס הן לציבור הרחב והן לפוליטיקאים אשר החלו לאחרונה להבין את הפוטנציאל האלקטורלי הרב של תומכי הקנאביס.
בשנת 2009 קיבלתי את הרישיון שלי לשימוש בקנאביס רפואי ומיד התחלתי לסייע לאחרים לעבור בהצלחה את התהליך, תוך ניצול הקירבה שהייתה לי (מתוקף היותי מראשי עלה ירוק) עם ד"ר יהודה ברוך, מי שהיה בזמנו הממונה על תחום הקנאביס מטעם משרד הבריאות.
למען הסר ספק – סייעתי ללא תשלום רק לחולים שאכן עמדו בקריטריונים, בעיקר אונקולוגים.
זכור לי מקרה, אחד מיני רבים, של חולה אונקולוג שבבוקר אספתי ממנו את המסמכים הרפואיים, בצהריים התפרצתי לישיבה בה נכח ד"ר ברוך והחתמתי אותו על הרישיון בטענה הנכונה שמדובר בחולה אונקולוגי במצב קשה ואחר הצהריים כבר הספקתי לשוב לביתו של החולה ולהדריך אותו כיצד לצרוך את הקנאביס, שניתן היה בזמנו לבעלי הרישיון חינם לגמרי.
בשלב כלשהו ד"ר ברוך זימן אותי לפגישה ואמר:
"תראה, אני לא יכול להמשיך לעזור לך משום שאתה אישיות פוליטית, אתה בעלה ירוק!"
ללא היסוס השבתי לו שטובת החולים קודמת ולכן אגיש את התפטרותי מהמפלגה. עוד באותו יום ניסחתי את מכתב העזיבה לרשם המפלגות וליו"ר המפלגה בועז וכטל.
עזבתי מבעד לדלת, אבל חזרתי דרך החלון:
עקב ריבוי הפניות אלי התחלתי להקדיש את כל זמני לנושא – סיוע בקבלת רישיון לקנאביס רפואי.
בזמנו לא היה את הטלגראס ומי שרצה להשיג קנאביס בשוק השחור היה צריך להכיר את האנשים הנכונים, להסתכן במעצר ועוד. עבור חולים רבים, האופציה לקבל את הקנאביס בצורה חוקית הייתה האופציה הנגישה היחידה ולשם כך היה עליהם להתגבר בהצלחה על התנאים הרבים שדרש משרד הבריאות.
עד פברואר 2020 המשכתי לעסוק, בסיועו של מאיר כהן האהוב, בלווי מטופלים בתהליך הוצאת הרישיון: לא פעם המלצת הרופא היתה נדחית על ידי פקידי היק"ר והיה צורך להגיש ערעור ו/או לערב את התקשורת. פקידי היק"ר נטו לדחות את ההמלצות שהוגשו על ידי מספר מועט של רופאים אמיצים כך שהתהליך לא היה קל ופשוט (יחסית) כפי שהוא היום.
בפברואר 2020 הפגישו אותי עוה"ד דודו זהבי וחגית ויינשטוק עם סמי, נצח ודניאל – מייסדי חברת קנטק:
כבר בפגישה הראשונה נוצר בינינו קשר מיוחד – אחרי הכל, לא בכל יום מזדמן לי לפגוש שלושה יהודים חרדים, יראי שמים, שבוחרים להכנס לתחום הקנאביס הרפואי. בהמשך המסע שלי איתם הפך להיות לא רק מסע עסקי אלא בעיקר מסע רוחני, עליו ארחיב בודאי בהזדמנות אחרת.
"כמה בעלי רישיון יש היום?" שאל אותי נצח במהלך פגישתנו הראשונה:
"כחמישים אלף", השבתי לו.
"איך יכול להיות? הרי קנאביס יכול לעזור למאות אלפים!" הוא תהה בקול.
כעבור מספר ימים נצח חזר אלי עם הצעה לתכנית פעולה שתנגיש את הקנאביס לקהל שנמצא מעבר לתקרת הזכוכית שלנו. התכנית כללה – לראשונה בישראל, פרסום ברדיו ובטלויזיה, הקמת מוקד טלפוני רחב ו"שכפול" הפעילות שלי, כלומר הכשרת מדריכים נוספים שילוו את המטופלים וידריכו אותם בכל הקשור לשימוש הנכון בצמח.
ההסכם נחתם – "קנטק" רכשה את הפעילות שלי ושילמה לי סכום שאפשר לי, לראשונה בגיל 60, לחוש בטחון כלכלי מסויים, מעין פיצוי על כל אותן שנות פעילות.
מאז אני משמש כיועץ לחברה וכיום מרכז עץ הדעת של חברת קנטק מסייע למאות חולים מידי חודש, מאות חולים שזוכים להכיר את סגולות הקנאביס הרפואי ולשפר ולו במקצת את איכות חייהם.
כיום, לאחר שהכשרתי את דור ההמשך בלווי מטופלים, אני עסוק בעיקר במועדון המטופלים של קנטק, "מועדון עץ החיים". יחד עם אורן דולפין ולילך אור סלומון, אנחנו פועלים להרחבת המודעות לסגולותיו הרפואיות של צמח הקנאביס ולהנגשת המידע לקהל הרחב.
במסגרת המועדון, אנו עושים סרטוני ביקורת זנים, הדרכות שימוש, מגזין חדשות דו שבועי ועוד, כל זה במטרה לפרוץ תקרות זכוכית נוספות ולהביא את הקנאביס אל מקומו הראוי בארון התרופות (או במגירה כלשהי) של כל מי שיכול/ה להפיק ממנו תועלת.
ומה עכשיו?
את עיקר המאמצים שלי אני מקדיש כיום למועדון המטופלים של "עץ החיים" ולמציאת קנאביס רפואי איכותי שאוכל לגדל ו/או לשווק תחת השם שלי. זה צריך יהיה להיות זן שיביא לידי ביטוי את אהבתי העמוקה ורבת השנים לצמח מרפא מופלא זה: אני מבטיח לעדכן כשיהיו חדשות🙂
בנוסף, ברגע שתהיה לנו שוב ממשלה, אמשיך לעשות את כל מה שצריך על מנת לשחרר את צמח הקנאביס באופן מוחלט: "הנה נתתי לכם כל עשב זרע זרע", אמר בורא עולם וקנאביס הוא, כידוע, עשב זורע זרע (שלא כמו פטריות למיניהן או קקטוסים).