קנאביס רפואי, פברואר 2025 – סקירת מצב והצעות לפתרונות.
בנוסף למרשמים, כל מטופל קיבל גם ״רישיון״ מיוחד מטעם היקר – רשיון שהונפק באופן אוטומטי יחד עם המרשמים של הרופא. הרפורמה הצליחה להנגיש לציבור המטופלים הזכאים את הטיפול בקנאביס רפואי בהצלחה ולראיה הגידול המתמשך במספר המטופלים שעלה והגיע לכ- 140.000 רישיונות.
באפריל 2024 משרד הבריאות החליט להעביר את האחריות הבלעדית למרשמי קנאביס רפואי לקופות החולים ובדיונים מקדמים בקשו הקופות לצורך זה תוספת של כ 120 מיליון ש״ח להערכות.
וכך, ללא הסכמה וללא הערכות מתאימה – הועברה האחריות על ניפוק מרשמי קנאביס רפואי לקופות באמצעות רפורמה שהוגדרה ״רפורמה מאפשרת״ או ״קנאביס במרשם רופא בלבד״. בפועל מדובר בסיבוך התהליך כך שנדרשים 3 רופאים:
–רופא משפחה שנותן המלצה לרופא מומחה (על המטופל להמתין לתור שלוקח חודשים רבים),
-אחרי המלצת הרופא המומחה יש לעבור עוד רופא ״מנפק״ – לצורך אישור המלצת הרופא המומחה.
כאן נוצר סבך ביורוקרטי וה"פקק" העיקרי: אותם רופאים מנפיקים לא היססו לדחות את המלצת הרופא המומחה ולא לאשר את הטיפול! במקרים של חידוש רישיון קיים, הם לא היססו להתערב בשיקולי הרופא המומחה (זאת מבלי שהם רואים או משוחחים עם המטופל!) ולהוריד את המינון החודשי אליו הורגל המטופל במשך שנים, לשנות את אופי הטיפול מתפרחות אשר הוכיחו את יעילותן למטופל – לשמנים אשר לרוב אינם מועילים למטופל. היו חולים שנתבקשו להמציא מסמכים רפואיים מחדש כתנאי לחידוש הרישיון או להמציא מכתב אי התנגדות לטיפול בקנאביס מרופא נרקולוג (לך תמצא רופא נרקולוג שעובד עם קופת החולים שלך, שיהיה זמין תוך פרק זמן סביר ושיהיה מוכן לרשום מכתב שכזה על סמך ביקור אחד בלבד…)
3. מיהם המתנגדים ומהם נימוקיהם?
המתנגדים העיקריים כיום להרחבת הטיפול בקנאביס רפואי הם אנשי "הרשות הלאומית לפוסט טראומה" בהובלתם של פסיכיאטר הילדים ד"ר אייל בודנהיימר ועמיתו פרופסור פרוכטר אשר מתריעים כי קנאביס רפואי מוביל לסימום דור שלם.
לבקשתו של מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, הם הכינו עבורו את נייר העמדה אשר הוגש לו בתאריך ה-22.9.2024.
כצפוי, נייר העמדה המליץ למשרד הבריאות "לצאת למסע הסברתי אינטנסיבי בעניין השימוש המיותר והמזיק בקנביס, שכן חוסר המידע מוביל לשימוש יתר מסוכן כבר כעת".
לפני שאתייחס לנייר העמדה עצמו, ארצה להתחיל דווקא מהסוף, מהמקורות עליהם הוא מסתמך.
במקור האחרון עליו מסתמך נייר העמדה אכן נכתב:
Randomized placebo-controlled trials are needed to assess safety
אבל אם נקרא כמה שורות מעלה, כתוב:
Over the course of 1 year, the cannabis users reported a greater decrease in PTSD symptom severity over time compared to controls
Participants who used cannabis were 2.57 times more likely to no longer meet DSM-5 criteria for PTSD at the end of the study observation period compared to participants who did not use cannabis
וכך, הרשות הלאומית לפוסט טראומה מסלפת את מסקנות המחקר, מחקר עליו התבסס בהמשך גם שר הבריאות ח"כ אוריאל בוסו כאשר השיב להצעה הדחופה לסדר היום של ח"כ דן אילוז.
"מגזין קנאביס" בדק אף הוא את המקורות עליהם מסתמך נייר העמדה של פרופסור פרוכטר:
"בשורה התחתונה, כל 4 מקורות המידע המחקריים שעליהם כביכול מבסס פרופ’ פרוכטר את טענותיו החמורות נגד קנאביס בכלל וכסיוע לסובלים מפוסט טראומה בפרט, לא קשורים לנושא, מוטעים או מסולפים. למעשה, הסקירה הספרותית שפרופ’ פרוכטר מסתמך עליה מראה בדיוק את ההפך ממה שהוא טוען: רוב המחקרים מצביעים על יעילות הקנאביס בטיפול ב-PTSD או בחלק מהסימפטומים שלו. העובדה שפרופ’ פרוכטר בחר להציג את הממצאים באופן מטעה כל כך מעלה שאלות קשות לגבי אמינות הקמפיין כולו", מסכם המגזין בכתבה שניסתה להתחקות אחר מקורות המידע של פרופ' פרוכטר וד"ר בודנהיימר.
אינני יודע בכמה מטופלים בקנאביס רפואי טיפלו פרופ' פרוכטר וד"ר בודנהיימר אבל מדוע שלא להתייעץ עם פסיכיאטרים אחרים אשר אכן טיפלו באלפי מטופלים, כמו למשל ד"ר מיכאל סגל, ד"ר אלן פלשמן, ד"ר איליה רזניק? ד"ר סגל הרי כבר העיד בפני ועדת הבריאות, מדוע להתעלם מדבריו?
4. בדיקת האלטרנטיבה:
האם התרופות עליהן ממליץ פרופ' פרוכטר הינן בטוחות יותר מקנאביס?
התרופות לטיפול בפוסט טראומה (PTSD) נחשבות לעזר חיוני עבור רבים מהמטופלים, אך כמו כל טיפול תרופתי, הן יכולות לגרום לתופעות לוואי ולעיתים גם לסיכונים בריאותיים. התרופות העיקריות שמשמשות לטיפול בפוסט טראומה הן נוגדי דיכאון מסוג SSRI ו-SNRI (כמו פרוזאק, זולופט, ופקסיל), וכן תרופות נוגדות חרדה ולעיתים גם תרופות אנטי-פסיכוטיות.
הסיכונים ותופעות הלוואי האפשריים:
1. נוגדי דיכאון (SSRI/SNRI) – מסוכנים בעיקר לצעירים עד גיל 25, ממש לא מומלץ לניצולי הנובה!
– תופעות לוואי נפוצות: בחילה, סחרחורות, עייפות, בעיות שינה, ירידה בחשק המיני.
– תופעות לוואי חמורות יותר: סיכון מוגבר להתאבדות, במיוחד בקרב צעירים, בעיות לבביות, תסמונת סרוטונין (מצב מסוכן שבו יש עודף סרוטונין במוח, ויכול לגרום לעוויתות, חום גבוה, ולפעמים מוות). במיוחד בקרב צעירים עד גיל 25, יש סיכון מוגבר להתנהגויות אובדניות בתחילת הטיפול. אמנם מדובר בסיכון נדיר, אך היו מקרים שבהם התפתחות מחשבות או ניסיונות אובדניים הובילו למוות.
2. תרופות נוגדות חרדה (בנזודיאזפינים, כמו ואליום או קסנקס):
– תופעות לוואי נפוצות: נמנום, קואורדינציה לקויה, בלבול, קשיי ריכוז.
– סיכון לתלות: שימוש ממושך עלול לגרום להתמכרות ותלות פיזית ופסיכולוגית. כמו כן, הפסקה פתאומית יכולה להוביל לתסמיני גמילה קשים. אם מפסיקים את השימוש בבת אחת, עלולות להופיע תסמיני גמילה קשים, כולל התקפי פרכוסים, דיכאון נשימתי ואף מוות במקרים חמורים.
3. תרופות אנטי-פסיכוטיות (כגון ריספרידון, קווטיאפין):
– תופעות לוואי נפוצות: עלייה במשקל, נמנום, תנועות לא רצוניות (דיסטוניה או דיסקינזיה).
– סיכונים ארוכי טווח: בעיות מטבוליות (כגון סוכרת), בעיות לבביות, ועלייה בתמותה בקרב קשישים עם דמנציה. חלק מהתרופות האנטי-פסיכוטיות קשורות להפרעות בקצב הלב, כמו הארכת מרווח QT, שעלולה להוביל לדום לב פתאומי במקרים נדירים. מקרים כאלו תועדו בעיקר בקרב מטופלים עם מחלות נלוות כמו מחלות לב.
סיכום:
כיום, כשיש לנו מעל 100,000 מטופלים בעלי רישיון לקנאביס רפואי, המציאות מוכיחה כי אין בסיס לטענות על הנזקים שהקנאביס כביכול גורם. יתר על כן, הקנאביס הוכיח את עצמו כתרופה הרבה יותר בטוחה ויעילה מהתרופות הכימיות האלטרנטיביות.
הגיע הזמן להפסיק את ציד המכשפות סביב הצמח גם בישראל.