"המסע לשחרור הקנאביס" – הקדמה

 

 

בשנת 1980, עם סיום שרותי הצבאי, נסעתי לנקות את הראש בארה"ב (הודו עדיין הייתה מחוץ לתחום עבור רוב הישראלים) שם נחשפתי לראשונה למגזין HIGH TIMES, המוקדש כולו לקידום הלגליזציה של הקנאביס ולהפצת סגולותיו הרפואיות של הצמח.

מהר מאד הפכתי לחסיד נלהב של המגזין ולאחר שקראתי את ספרו של פרופסור לסטר גרינספון "MARIJUANA RECONSIDERED" ואת ספרו של ג'ק הרר "THE EMPEROR WEARS NO CLOTHS" כבר הייתי משוכנע למדי שהקנאביס הוא הגרסה הצמחית של "פרשת דרייפוס" – שניהם הואשמו על לא עוול בכפם. דרייפוס כידוע זוכה, אולם הקנאביס עודנו מואשם, על פי פקודת הסמים, בכך שהוא סם מסוכן וחסר ערך רפואי – בעוד שלמעשה, הוא בדיוק ההיפך: הוא צמח מרפא.

בספרו של ג'ק הרר הוזכר פרופסור ישראלי בשם רפאל משולם, אשר ביחד עם צוותו גילה לראשונה ב- 1963, את ה-THC, החומר הפעיל בקנאביס. החלטתי לנסות לאתר אותו. לשמחתי התברר שאכן ישנו אדם כזה וכי הוא עובד בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים.

התקשרתי אליו, ביקשתי לראיין אותו בנושא הקנאביס. הוא הסכים בשמחה.

מצוייד בטייפ מנהלים קטן ונרגש מן המעמד, פסעתי במסדרונות הארוכים של הדסה לעבר משרדו של הפרופסור. בשיחתנו הוא אישר לי כי אכן לא ידוע על נזקים כלשהם, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך, כתוצאה משימוש סביר במריחואנה.

בסיום הפגישה הייתי בטוח יותר מאי פעם בחפותו של צמח הקנאביס ובתועלתו הרפואית הרבה:

ריכזתי את עיקרי טענותיי בחוברת לה קראתי "עשב השדה" , הדפסתי 1,000 עותקים, שלחתי עותק לחברי כנסת, למערכות הרדיו והעיתונים וציפיתי לתגובה. את העותקים שלא חילקתי מכרתי ב- 12 שקלים לחוברת וכך למעשה כיסיתי את ההשקעה.

התגובות לא אחרו לבוא:
טל פרנקל, כתבת המקומון תל אביב, פרסמה כתבה גדולה על החוברת ועל המסר שלה. לאחר פרסום הכתבה התראיינתי בתכנית הרדיו "הכל דיבורים" אצל שלי יחימוביץ' (היום אני יודע שבאותה עת היא עצמה כבר לקחה שאכטה או שתיים), אחר כך אצל אברי גלעד בגלי צה"ל.

שבוע לאחר מכן שודרה בערוץ 2 בליל שישי, בתכנית הטלויזיה "הלילה עם גבי גזית", כתבתה של נילי טל אשר תיעדה אותי מגלגל ומדליק ג'וינט – מחיר צנוע שהייתי מוכן לשלם כדי להגיע לשידור בפריים-טיים ולזכות באפשרות לומר את דברי לעם ישראל:

 

 

בעקבות הרעש התקשורתי שנוצר הזמין אותי יו"ר הועדה למלחמה בסמים של הכנסת דאז, חה"כ רפאל איתן (רפול) ז"ל, להציג את טיעוניי בפני הועדה ולאחר מכן, למרות שטען כי אני "סוחר סמים שרוצה להתעשר על ידי מכירת מריחואנה לילדינו", הוא הורה על הקמת ועדת מומחים לבדיקת טענותי.

ב- 14.3.1995 פרסמה הועדה את מסקנותיה והמליצה בין היתר על הפרדת הקנאביס מסמים אחרים – המלצה שלא מומשה עד היום…

"צורמת לי העובדה כי הדו"ח אינו מציין את השימושים הרפואיים הרבים שנעשים במריחואנה, כמו טיפול בחולי טרשת נפוצה, פרקינסון ועוד, ומן ההגינות יש להביא גם את המידע הזה בפני הציבור", אמרתי אז לכתבת מעריב דורית גבאי, הרבה לפני שנולד המושג "מריחואנה רפואית".

 

בתחילת 1999 התקשר אליי בועז וכטל, מי שהצטרף אליי למאבק כמעט למן ההתחלה: "הקמתי מפלגה, קוראים לה עלה ירוק", סיפר בהתרגשות ושאל:
"בא לך להצטרף?"
וכך, במהלך עשר השנים הבאות הייתי חבר במפלגת עלה ירוק, דרכה ניסיתי כמיטב יכולתי והבנתי לקדם את המודעות לנושא הקנאביס.

 

 

 

לפרק הבא       לתוכן העניינים